ערב הפסח, ליל סדר, יכול להיות אחר..

הפעם נחרוג ממנהגינו ולא נביא את סיפורה של משפחת צברי. החלטנו ישר להעניק את הטיפים של מחוגים על מנת שתארכו בהקדם ובהתאם לערב המיוחל..

רבים המערכונים שנכתבו (תשאלו את עדי אשכנזי), בדיחות פרחו באוויר וכתבות נכתבו  על ערב הפסח החצי מיוחל וחצי שנוא....
ולמה שנוא, מפני שרבים מאיתנו, הורים לילדים, יודעים כבר ימים רבים לפני החג את העלול להתרחש ולבנו מחסיר פעימה...

הורים יקרים: זה יכול להיות אחרת J !!

הכנות לערב הפסח לא מסתכמות רק בבישולים וניקיונות. ההכנות כוללות את ההיערכות הנפשית וההתנהגותית בקרב בני המשפחה. היערכות מוקדמת מנבא את הסיכוי ליהנות ולהצליח בערב החג.

בהכנות של לפני יום החג:
בגדים: סכמו איזה בגדים הילדים ילבשו ארבעה ימים לפני החג. אם יהיה צורך תמיד תוכלו לקנות, לגהץ, להכין את הנדרש. לאחר הסיכום לא יהיו ויכוחים ודיונים ועליכם להבהיר זאת!! הבגדים ייתלו בחדרי הילדים והם יזכרו ויפנימו.

מנוחה: עדכנו את הילדים שבצהריי ערב החג, הם ינוחו לקראת הארוחה.

תעסוקה בזמן הארוחה: הכינו מבעוד מועד תעסוקה אלטרנטיבית לכל ילד בהתאם לגילו. אפשר משחק קטן, חוברת צביעה הקשורה בחג, ציורים הקשורים בהגדה.

כללים: לערב עצמו קבעו כללים. ייטב אם תכתבו הכללים, תלו אותם על המקרר או בכל אחד מחדרי הילדים ותשננו אותם מספר ימים:

©      מי יושב ליד מי. תאמו זאת עם עורכי הסדר.

©      מתי מותר לקום ומתי לא. למשל אפשר לסמן לאבא או אמא סימן  מוסכם באצבעות I

©      מתי מותר לפרוש ואז לאן הולכים ומה עושים.

©      אם אינם מעוניינים לאכול מנה כלשהיא, כיצד עליהם לאמור זאת ולמי. רצוי לתרגל אותם באמירות מנומסות.

©      חזקו את הילדים ושבחו אותם על שיתוף פעולה לאורך כל הדרך עד לליל הסדר וגם בו. שבחו אותם על עזרה בכתיבת הכללים, בחירת הבגדים, הליכה למנוחה... שבחו אותם בזמן הסדר, על ישיבה שקטה, דיבור מנומס ושמירה על אווירה רגועה... זכרו: התנהגות נאותה איננה מובנת מאליה!!!

©      אם אתם נוהגים לחלק מתנות לערב החג, חלקו אותם לקראת סיום הערב בציון התנהגותם הטובה של הילדים.

©      הבהירו כיצד תגיבו למקרה שהילדים יפרו הכללים. תרגול של תגובות אלו בימים שלפני החג, יבהיר לילדכם את כוונתכם האמיתית ויקטין את רצונם "להתבדח" בערב עצמו.
- התגובות חייבות להיות מותאמות לאווירה הקיימת בביתכם. אל תנסו להכניס תגובות חדשות כאלו שהשכנה סיפרה עליהן... זכרו להיות עקביים ולממש התגובות במקרה הצורך.

- ניתן לקחת הילד לחדר צדדי ולגעור בו. ניתן לאמור שהתגובה תבוא מחר בבוקר. אפשר "לקחת" משהו שהילד אוהב", לחייבו לשבת מספר דקות בחדר אחר, לכתוב לו פתק עם נזיפה... ועוד. כמובן תוך כבוד לילד ושמירה על שליטה. איבוד שליטה = חוסר אונים שלנו כהורים.

©      חזרה הביתה. סעו הביתה רגע לפני שהילדים כבר לא מסוגלים להתאפק. עדיף להפסיד שעה של כיף בבית המארח ולסיים הערב בטוב מאשר למשוך את הזמן מעבר ליכולת הילדים להתאפק. זכרו הם עייפים ועשו מאמצים לנהוג בהתאם לקביעותיכם. נשיקות לכולם והביתה!!!

ביום החג:
מנוחה: הורו לילדכם לנוח בצהרי אותו יום. אם אינם מתורגלים בכך, הורו להם להיכנס לחדרם, לשכב על המיטה, או על הספה בסלון, על השטיח בסלון... אפשר לקרוא, אפשר לצפות בסרט בטלביזיה אבל צריך בין שעה לשעתיים לספוג מנוחה.

מקלחות ובגדים: ארגנו מראש את סדר המקלחות, במיוחד אם יש בבית ילדים שעדיין זקוקים לסיוע, תאמו עם זמן המקלחות שלכם. כמובן, תנו לילדים את הבגדים שהכנתם מבעוד מועד.

אוכל: תנו לילדים לאכול לפני היציאה מהבית. בטן ריקה תוביל לנדנודים שיתחילו מיד בהגיעכם להתכנסות. [משהו משביע לפחות לשלוש שעות]

תעסוקה בזמן ואחרי הארוחה: תראו לכל ילד את ה"ציוד" שלו לזמן הארוחה ולאחריה. מומלץ לקחת ספר/ סרט שיהיה במידה וההתכנסות מתארכת והילדים מאבדים מסבלנותם.

כללים: חזרה ותזכורת על הכללים שנכתבו מבעוד מועד.

מילה טובה: לאלו הנוסעים רחוק, לאלו ההולכים לדלת ליד, לאלו המארחים בביתם, זיכרו.. לילדים כל הערב דורש מאמץ וסבלנות. מילה טובה לאורך הערב, תשאיר את הילדים בהתנהגות המצופה מהם. היו סבלניים והעניקו מחמאות. הן לא עולות.

הטיפים של מחוגים:

©      התחילו בהכנות מספר ימים לפני החג.

©      קחו זמן להתארגנות (בגדים, כללים, ציוד) מבעוד מועד.

©      תזכרו התנהלות ביום החג

©      היו עקביים בדרישות ובשבחים.

©      תרגלו התנהגויות ותגובות בבית מספר ימים לפני.

©      תאפשרו לילדים הנאה מהחג. תהנו גם אתם!

חג שמח לכולנו. זה נבדק ואפשרי!!!

חינוך לעצמאות – פרק א'

איך לצאת מהבית עם חיוך ??

השעון מצלצל 6:00. אני ובעלי יודעים שמעכשיו אנחנו ב"מסע" ארוך לעבר היציאה מהבית...

היות ואנחנו למודיי ניסיון וראינו כמה תוכניות טלוויזיה בעניין, ההשכמה מתבצעת כ3/4 שעה לפני שעת היציאה. כל בוקר מתחיל בחיוך ונשיקה. בליטוף ובבקשה לקום. בשקט אני אומרת לשי "אתמול ההתארגנות לקחה המון זמן, בואי ננסה מהר יותר הבוקר". לדניאל אני אומרת :"בוא נסיים את הבוקר עם חיוך, לא כמו אתמול.

כמובן, שבין מברשת השיניים, החצאית שלא מתאימה, לגיהוץ החולצות של בעלי, להכנת הכריכים, אנחנו מרצים לילדינו שאתמול ושלשום ולמעשה כל הימים אנו מגיעים לעבודה מותשים ועצבנים. אנחנו מוצאים את עצמנו שומרים על חיוך ומבקשים שנית ושלישית לקום מהמיטה. בתגובה אנו נתקלים בהמהום שנשמע במקרה הטוב כמו "בסדר..." ובמקרה הפחות טוב "אני עייף...". עוד יותר גרוע, וזה קורה מעט אבל קורה, נתקל באמירות מהסוג של "אוף" ו"תעזבו אותי...". או כשכבר יצאו מהמיטה, יש טענות על הבגדים או על החלב שלא הגיע עדיין לשולחן.

השעה7 ורבע. עוד רבע שעה חייבים לצאת לפיזור במסגרות ולנוע לעבר העבודה. המצב עומד על ילד אחד ליד השולחן, ילדה במקלחת והשלישי עוד מדשדש במיטתו.

כבר אין חיוך. הסבלנות נעלמת, הפה מתחיל להיפתח לגערות, הרמת קול, צעקות, איבוד שליטה על עצמנו כפי שאנ ו מאבדים שליטה על הזמן. הגבינה נופלת על החצאית, קופסאת האוכל לא נסגרת עם התפוח, אני לא מוצאת את תיק האוכל של דניאל והופ.. כמעט וחצי.

כבר ברור לי שאעמוד בפקק לבית הספר, שאעמוד בפקק בדרך לעבודה, שמגבון ינקה לי את החצאית, שהבוס ישאל מה שלומי ואצטרך לבלוע את תחושת התסכול והעייפות מעוד בוקר מורט עצבים.

אפשר אחרת?

השבוע ניסינו משהו חדש:

תלינו בכל אחד מחדרי הילדים, (שי בכיתה ט' דניאל בכיתה ד' ומיכאל בגן חובה),  ועל המקרר במטבח את הלו"ז (לוח זמנים) להתארגנות בוקר:

¼  6.52 – אנו נכנסים לחדר, נשיקה ותזכורת השכמה.

¼ 7.00 – שעון מעורר מצלצל. עליכם לקום ולהתארגן.
             להתארגן = לקום, לשטוף פנים ולצחצח שיניים, להתלבש, לנעול נעליים ולהגיע לשולחן.

¼ 7.10 – כולם במטבח!! ארוחת בוקר בהתאם להרגלי הבית: דגנים, פרוסת לחם, תה עם עוגיות...

¼ 7.25 – כולם מורידים מהשולחן.

¼ 7.30 – ילקוט על הגב ויציאה מהבית.

ואיך כל זה התחיל??

אחרי שהבנו שמשהו לא עובד כמו שצריך וכך לא נוכל להמשיך, אספנו את הילדים.
- הראנו להם את הלו"ז
- הסברנו: מחר קמים מיד לאחר צלצול השעון!! אנחנו לא מנדנדים, לא נכנסים לחדר יותר מפעם אחת.  ארוחת בוקר תהיה 10 דקות לאחר צלצול השעון.
היציאה תהיה עם חיוך וצ'ופר למאורגנים לצאת.

הטיפ של "מחוגים":

-          בהשכמה, נכנס 8 דקות לפני זמן הקימה ההכרחי (6.52) נפתח וילונות, נדליק התנור בחורף, ניתן נשיקה חמימה, נסיר קלות את השמיכה ונזכיר שבשעה 7.00 יצלצל השעון ואז - חובה לקום!!

-          נארגן בחדר את הבגדים שהוכנו ערב קודם.

-          נעבור למטבח ונוודא שהשולחן ערוך ומוכן לקבל את הילדים.

-          נחייך ונשבח ברוחב לב את העומדים בלו"ז ובהתארגנות.

-          נדאג להיות עקביים ביישום הלו"ז ובשעה 7.30 יוצאים בחיוך ובזמן לכיוון בית הספר והעבודה.

חשוב לזכור: ילד מחוזק בבוקר, היום שלו יהיה נעים יותר. אנחנו רגעוים בבוקר, היום שלנו נעים יותר. 

הפעם נגיע לעבודה עם חיוך על השפתיים.

* ידוע לנו שיהיו מקרים של סרבנות, על כך נדבר בבלוג הבא.