קניה בסופר. אוי...
לפניי שבועיים, נכנסתי
עם ילדיי לסופר.
רגע פתיחת הדלת
האוטומטית של הסופר, בישר על תחילת הצרות. בקשות, נדנודים, דרישות, רקיעות רגליים,
התחשבנויות למה לו ולא לי, צעקות, גניחות ודמעות.....
הזדקפתי ובטון
סמכותי הצהרתי כי כל אחד בוחר לעצמו דבר אחד בלבד!!! לא יותר!!! ושיגרתי את יקיריי
לרחבי החנות מתפללת לכמה רגעי שקט בהם אוכל למלא את המוטל עלי ואת הסל.
לקראת סיום הקנייה
אני מתחילה לאסוף את הקטנים מרחבי החנות. מוצאת את שי מחזיק ארבע שקיות. רק דבר
אחד, אני מזכירה. נכון אמא, אבל לא ידעתי מה לבחור. אולי אמא אפשר לשמור את הכל.
אשמור חלק למחר. אני מבטיח!!
מתחילה לחפש את
השניים האחרים.... יודעת שכמו בכל הפעמים האחרונות, אגיע הביתה מרוטת עצבים, מותשת
וכעוסה.
השבוע, עשיתי זאת
אחרת.
לפני היציאה מהבית,
הסברתי לכולם שהמטרה היא קניות בסופר ולא לחפש אחריהם ולא לקנות להם שטויות. ואז
סייגתי את דבריי ואמרתי. אתם גם תעזרו לי וגם תקבלו אפשרות בחירה של דבר אחד.
ברכב ובכניסה
לסופר, הזכרתי: דבר אחד. בעלות של.. וכל אחד גם צריך לעזור לי.
כבר מראש כל אחד
בחר את מה שהוא רוצה לקנות. וכל אחד בחר במה הוא עוזר לי.
נתתי תזכורת: 1. כל מה שיגיע לקופה שהוא לא "פריט
אחד", נשאר בסופר. 2. הצטרפות לקניות הבאות מתנית בהתנהגות נאותה: ללא צעקות,
ללא דחיפות, ללא בכי.
בעודי אוספת את
הקניות, אני רואה את ילדיי, מחפשים את המצרכים שהם אמורים להביא לי. והדבר המשמח
היה: שי נעצר לידי ושאל האם שוקו יוטבתה זה במחיר שקבענו או עדיף לו שוקו בשקית.
חוויית הקניות
לוותה בשבחים על ההתנהגות הנעימה, על העזרה באיסוף הקניות וכמובן על העמידה בדרישה
לרכוש רק פרט אחד.
הגענו לקופה, מהר
יותר מהרגיל, עם חיוך על הפנים ובידיעה – אפשר גם אחרת!
לכולנו היה נעים
יותר.
הטיפ של
"מחוגים" : איך להגיע לקניות ולסיימם בצורה שפויה?
- תאום ציפיות לפני היציאה לסופר
- תזכורת לגבי הציפיות ברכב/ לפני הכניסה לחנות
- לתת מטלה ולא רק לשלוח לחופשי
- לשבח לשבח לשבח
- התעלמות מדרישות חדשות. התייחסות שקטה להתנהגות לא נאות.
- ברכב, בבית, לשבח על העזרה, על העמידה בציפיות, על האוירה הנעימה שהיתה בסופר.
אחרי מספר לא גדול
של אירועי קניות מאורגנות בנחישות ובביטחון עצמי – היציאה עם הילדים לקניות
ואירועים נוספים תהיה בשמחה ובהנאה.
בהצלחה!!!
